<h1>סידור רבינו סעדיה גאון</h1>
<h2>דף ל:</h2>
ובתורה י' פסוקים שהציבור קורא בקול, אותם ותרגומם. ה' ילחם לכם. ויאמינו בה'. ה' איש מלחמה. מי כמוך. מקדש ה'. ה' ימלך. כי מחה אמחה. ה' ה' אל רחום וחנון. תמחה את זכר עמלק. ובנביאים ג'. קדוש. ברוך. לא ימושו מפיך. ובכתובים ב'. ליהודים היתה אורה. כי מרדכי היהודי.
<h2>דף לח.</h2>
וצריך להרים ידיו עד שהן מול כתפיו, וכל פניותיו, הראשונה והאחרונה, צריכות להיות לשמאלו. ואם אין שם כהן אלא החזן יכול החזן לברך אותם, וכשמגיע להטוב שמך ולך נאה להודות מחזיר פניו אל הצבור ומברכם וכשגמר ישוב לתפלתו.
ואם יש בצבור כהן, מברך אותם הכהן כשמגיע החזן להטוב שמך ולך נאה להודות ואומר שלשת הפסוקים, יברכך ייי וישמרך. יאר ייי פניו אליך ויחנך. ישא ייי פניו אליך וישם לך שלום. והם עונים על כל פסוק אמן, והחזן קורא לפניו מלה ומלה מלבד יברכך. ואם יש שני כהנים או יותר קורא אותם החזן ואומר: כהנים. וכשגמרו את הברכה אומר החזן שים שלום עד סוף הברכה.
<h2>דף לט.</h2>
וקודם כל צריך שנבאר את הברכה של ברכת כהנים וסדרה בתוך תפלת הצבור, ונאמר, כשמגיע החזן לרצה צריך כל כהן ללכת ממקומו ולעמד במזרח, ובעמדו שם הוא אומר יהי רצון מלפניך ייי אלהינו שתהא הברכה הזאת אשר צויתנו לברך את עמך ישראל ברכה שלמה ואל יהי בה מכשול ועון מעתה ועד עולם. ואם אמר החזן מודים אנחנו לך והכהן עודנו במקומו, לא עזב אותו, לא יוכל עוד לברך באותו הזמן בשום אופן, אלא אם כבר עזב את מקומו טרם יאמר החזן מודים, ואז מותר לו שילך עד שיגיע אל המזרח וכשיאמר החזן הטוב שמך ולך נאה להודות אומר הכהן ב' א' י' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו בקדושתו שלאהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה. אח"כ מחזיר פניו אל הצבור כשעיניו עצומות וידיו פשוטות ומברך. וכשגמר לא יחזיר פניו אל המזרח עד שיתחיל החזן שים שלום, אח"כ הוא פונה ואומר עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש. ואינו רשאי לעזב את המקום שברך שם עד שהחזן אומר המברך את עמו ישראל בשלום.
<h2>דף לט:</h2>
ואם יש בה חיוב ברכת כהנים ואין כהן נוכח, אומר החזן אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת בתורה הכתובה על ידי משה עבדך האמורה על ידי אהרן ובניו כהני עם קדושיך כאמור יברכך ייי וישמרך. יאר ייי פניו אליך ויחנך. ישא ייי פניו אליך וישם לך שלום. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם.
ולא יקמץ הכהן את ידיו עד שיחזיר פניו מן הצבור.
והמתרגם אינו רשאי להתחיל בתרגום עד שתכלה המלה האחרונה מפסוק המקרא, וכן לא יתחיל הקורא בפסוק שני עד שתכלה המלה האחרונה מתרגום הפסוק הראשון.
<h2>דף מט.</h2>
ובתורה י' פסוקים שהציבור קורא בקול, אותם ותרגומם. ה' ילחם לכם. ויאמינו בה'. ה' איש מלחמה. מי כמוך. מקדש ה'. ה' ימלך. כי מחה אמחה. ה' ה' אל רחום וחנון. תמחה את זכר עמלק. ובנביאים ג'. קדוש. ברוך. לא ימושו מפיך. ובכתובים ב'. ליהודים היתה אורה. כי מרדכי היהודי.
